טיולים  אגדות   חוויות 
054-792-6474
חפש

ברודווי לייט

 אין ספק שהטרנד העולה בשנתיים האחרונות הוא הרעב הבלתי נשלט להיות כוכב, כדי להשביע את הרעב העצום תכניות הריאליטי מציפות את מסכי הטלוויזיה כשבמקביל בתי הספר למשחק פותחים פה גדול

כל חיי חלמתי להיות שחקן תיאטרון מפורסם, לעמוד במרכז הבמה בהבימה ולדקלם מונולוגים רגשיים של שייקספיר וצ'כוב. כבר בגיל 15, הייתה לי תכנית מדויקת להמשך חיי- לסיים תיכון, לדלג על הצבא, ללמוד ב 'בית צבי'  ולהפוך באחת לתשובה הגברית של ריטה

5  שנים אחרי, בגיל 20 חדור מוטיבציה, שני מונולוגים ושיר הגעתי אל האודישנים המיוחלים. ושם,  בחדר הכחול לעיניי 10 עיניים בוחנות נקטעה הדרמה בדיוק באמצע המונולוג של "אורפיאוס הכבול" ונשלח המכתב הטרגי בו הודעה  "לצערנו, לא נמצאת מתאים להתקבל לשנת הלימודים הנוכחית". מיואש, ניגשתי שוב שנה אחר-כך אך הפעם בשונה הגיע המכתב  ובו טפט מספרים על אמצעי התשלום בתוספת שורה קצרה "לשמחתנו, התקבלת ללימודי המשחק בבית צבי.", שישו וישמחו, ממוקם בכיתה ליד ליאור אשכנזי, נתי רביץ, אורלי פרל, שרון אלימלך, איריס קול ועוד 46 תלמידים התחלתי את לימודי המשחק בציפייה לפריצה הגדולה, שהגיעה במגוון תפקידים כמו חייל ב', תוכי, רקדן, נהג משאית וישיבה בפני הועדה הפדגוגית שירתה לעברי משפטים בסגנון, "אתה בטוח שאתה רוצה לשחק? נראה שאתה יותר אוהב את הרכילות סביב התיאטרון" או במבטא רוסי כבד "יש לך עיניים קטנות, שחקן צריך עיניים גדולות שהקהל יוכל לראות". מתוסכל הבטתי בהם בעיניי הקטנות ועזבתי את בית צבי, מותיר מאחוריי את 46 נערי המקהלה ועוד כמה סטארים בהתהוות.

לא הייתי מלאה אתכם בביוגרפיה של חיי אלמלא אותה שעוונית שהתנופפה ליד הבורסה, ועליה מודפס באותיות קידוש לבנה "האחים בדם - המחזמר בבית צבי". אותו מפגש עם השעוונית החזיר אותי באחת לגיל ה-20.   ולא, לא בגלל שיש לי חולשה לריקודים ושירים, וגם לא בגלל השם שמאפיין את מה שמתרחש בביה"ס לאומנות הבמה (אחים בדם),  אלא מהסיבה שבוגרי המחזור איתם למדתי בבית צבי, 17 שנים לפני כן סיימו עם אותו מחזר בדיוק את לימודי המשחק. ואני בזמנו גם הייתי שם - בקהל.

מצויד בכרטיס, עט ופנקס הלכתי לסגור מעגל בסגנון הורה סוערת, ועל הדרך לצעוד בצעדי סטפס ולנסות להחיות את הקריירה התיאטרלית שלי במקומות אחרים.

 

על פי ויקיפדיה בקטגוריה "בתי ספר למשחק" קיימים שלושה בתי ספר. בית צבי, ניסן נתיב ויורם לוינשטיין, אך בפועל קיימים מעל ל 100. החל מהזוטרים בסגנון חני נחמיאס ועופרה ויינגרטן שמבטיחים פרפרים נחמדים, דרך האוניברסיטאות כמו חיפה, ת"א וסמינר הקיבוצים שמבטיחים תואר וכלה שלושת המפלצות שבמאבק ביניהם מציעים את היוקרה שגולת הכותרת היא "המחזמר".  חישוב מהיר מעלה שבכל שנה נפלטים מעל 250 שחקנים, מאושרים? האם לדלג מאודישן אחד לשני זה אושר? תחליטו אתם.   

 

בית צבי

קצת היסטוריה- בשנת 1961 הבין איש העסקים, אברהם קליר, שאפשר לעשות הרבה כסף מאמנות והוא פותח את "בית צבי" על שם בנו צבי בר"ג. אחרי שהוחלפו מספר מנהלים משנת 1981 ועד היום מנהל את המקום ביד רמה הצאר, גרי בילו, האיש שבתעשייה כולם אוהבים לשנוא. הקונספט שלו הוא: תהיה יפה וטוב אליי ואני אהיה מאוד טוב אלייך ואפתח לך (לא רק!)  את הדרך להצלחה.  

איך מתקבלים- לא צריך בגרות כמו שלא צריך ידע קודם במשחק, אבל מה שכן צריך זה כסף ואולי גם כישרון. דמי רישום: 200 ₪,  דמי בחינות: 300 ₪, (תכפילו את הסכום ב 600 מועמדים). אם אתם ממש אובססיביים להתקבל  תמורת  500 ₪ נוספים מציע ביה"ס סדנה שתעזור לכם להתמודד עם האודישן. האודישן עצמו כולל שני מונולוגים, שיר בעברית וסדנת אימפרוביזציה.

הלימודים  - השלב בו מגלים  אלו שהתקבלו, שהאודישנים היו החלק הקל. בית צבי מציע שלושה מסלולי לימוד למשך שלוש שנים. מסלול הכוכבות הוא הקשה מביניהם, בו הלימודים נערכים מ 9 בבוקר ועד 11 בלילה שכוללים חזרות להצגה שמועלת בכל טרימסטר. בסיום השנה כל סטודנט נדרש לעמוד בפני הועדה המחוקקת שקובעת בפנים או בחוץ.

המחזמר - כל שנה מעלה בית הספר הפקה יוקרתית  בסגנון ברודווי עם תפאורה מושקעת, פלייבקים איכותיים וקטעי שירה וכיראוגרפיה מדוגמים. השנה בחרו לעלות שם כאמור את "האחים בדם" מחזמר מאת ווילי ראסל (1983) מספר את סיפורם של שני תאומים שהופרדו בלידתם. האחד נותר לגור עם אימו הענייה והשני אומץ ע"י אישה עשירה. אחרי מספר שנים הם נפגשים והופכים לחברים מבלי לדעת שהם אחים, בסופו של דבר הם מגלים ואז קורה האסון, שמנובא כבר מתחילת המחזמר ע"י תפקיד המספר

לפי תקציר העלילה נראה שהמחזמר יועד  ל- 5 שחקנים בלבד, מה שנכון אם לא סופרים את  12 הסטודנטים שישמשו כנערות מקהלה ועל הדרך החליפו דמויות כמו  שוטר, חלבן, רופא, שכנה, כרטיסן ועוד. אבל ככה זה בבית ספר שהקונספט שלו הוא לטפח כל שנה רק 5 תותחים (במקרה הטוב) ולשים ברקע למעלה מ- 70 תלמידים כדי שיעשו קולות של קפצונים וינפחו את הקופה.

דבר המבקר- אם לשפוט על פי ה 30 שנה האחרונות, מתברר שמפעל בית צבי עלה על נוסחה מנצחת. תהיה הרואי, תראה טוב, תלמד לשיר,לרקוד, תתפור לעצמך סיפור חיים עצוב ואנחנו כבר נעשה ממך כוכב. ב"אחים בדם", המחזר שבויים כמו מכונת ירייה משומנת היטב בבימויו של ארתור קוגן,  בלטו בהופעתם: אופיר צמח בתפקיד המספר, עידו רוזנברג וגלעד שמואלי בתפקיד האחים ומעל כולם הילה מערבי שמזכירה את מירי מסיקה. ארבעתם אמנם דפקו יזע ודמעות והפגינו לא מעט כישרון, אבל הם נראו כמו שיכפול של דברים שראינו מליון פעם בתכניות הכוכבים והנולדים למיניהם בסגנון הראל סקעת, שלא במפתיע גם למד כאן.

גומרים הולכים- מאז שנוסד הנפיק בית צבי גלריית כוכבים רבים כמו: שלום חנוך, ספי ריבלין, מיכל בת-אדם, זאב רווח, יוסף שילוח, ריטה, מאיה דגן, אלון אופיר, איתי טיראן ועוד.

אבל למעלה מ 70 אחוז מהתלמידים מתדפקים על דלתות בימאים, מפיקים ומנהלי תיאטרון. ואחוז דומה פשוט בוחר לעשות הסבה מקצועית.

 

ניסן נתיב

קצת היסטוריה- כשהקים ניסן נתיב ב 1963 את הסטודיו למשחק שלו במרתף קטן ונטוש בת"א הוא לא חלם שהוא יהפוך בצורה מטאורית לאחד מבתי הספר המבוקשים. אם או בלי קשר למרתף הקטן ההוא ביה"ס מקבל אל שורותיו מאז ועד היום רק  15 נבחרים.

איך מתקבלים- להתקבל לניסן נתיב יותר קשה מלהתקבל לשירותי המוסד. צריך להיות עד גיל 25, בעל השכלה תיכונית, אחרי שירות צבאי כדי להיבחן. אם לא די בכך האודישן, שעלותו 200 ₪ (יש הנחה לחיילים) כולל ארבעה שלבים מייגעים: ראיון אישי, שני מונולוגים לפני המאסטר החמוש במשקפיים, סדנה בת יומיים וקונקורס, שזאת זירת האבקות על 15 המקומות הנכספים בסגנון "נולד לרקוד" בין אלו שצלחו את השלבים הקודמים. המטרה היא קצר וקולע, במקום לשרוף שנת לימודים וים בכסף, שבסופו של דבר יעיפו אותך הביתה,  כאן אם התקבלת אתה קרוב לוודאי גם תסיים את השלוש שנים.

הלימודים- בשנים א' וב' מדובר על 46 שעות שבועיות בשעות הערב, שבמהלכן מועלות 5 הצגות ושלושה פרויקטים מול קהל . במקביל מעלים התלמידים שבע מופעים במסגרת "ניסן אלטרנטיב" ומשתתפים בסרטים קצרים של תלמידי קמרה אובסקורה.

בשנה ג' נגמר הבית זונות והלימודים הם מהבוקר עד הלילה במשך שישה ימים. במסגרת השנה מועלות לפחות 5 הפקות תיאטרון ובכללן מחזמר.

המחזמר ניסן נתיב, שלא ממש מתחבר לז'אנר נתן במה השנה למחזמר האנגלי "היא ואני" מאת רוז את פרבר.

ביל הוא פרחח מלונדון מגלה יום אחד שהוא לורד אנגלי, אך כדי לרשת את התואר הוא צריך לוותר על חייו הקודמים ולהתנהג כמו ג'נטלמן. ביל מוכן לוותר על הכול, חוץ מעל סאלי חברתו. מרגע זה מתחיל מאבק קשוח ומשעשע בינו ובין הדוכסית.

דבר המבקר- הבמה אמנם הייתה קטנה וקושטה בתפאורה דלה, אבל הליווי המוסיקלי היה מקצועי כמו גם התלמידים שפיזזו ושרו בהנאה גדולה. לזכותו של הבמאי יובל זמיר יאמר, שלמרות שהעלילה רחוקה מההוויה הישראלית הוא הצליח להעביר חוויה סוחפת ונטולת גימיקים תוך הקפדה לתת לכל תלמיד זמן במה שווה בלי הפרדת כוחות בין שחקן ראשי למשנה. כך כל דוכס גילם משרת וכל ליידי גילמה טבחית.

בלטה בהופעת נילי רוגל, שדפקה קטעי סטפס ושירה מרשימים ונורה פישר שדי החזיקה את ההצגה.

גומרים הולכים: קרן מור, משה איבגי, רמי הויברגר, אורנה בנאי, גידי גוב, תיקי דיין, שולי רנד, אוהד קנולר, רבקה מיכאלי ועוד.

 

 

יורם לוינשטיין

קצת היסטוריה- אחרי שלוינשטיין מפוטר מרוב המסגרות בהן לימד משחק, הוא מחליט בשנת 1988 לפתוח מקום משלו ובצורה מטאורית הוא הופך למוסד לימודי מוביל ללימודי תיאטרון. בשנת 2000 הוא ממקם את ביה"ס בשכונת התקווה

איך מתקבלים- כמו בבתי הספר הקודמים כך גם כאן. תמורת 450 ₪ נערך האודישן בשלושה שלבים: שני מונולוגים  מול יורם לוינשטיין ולילך סגל, שני מונולוגים ושיר מול פאנל מורים והשלב השלישי הוא סדנאות אימפרוביזציה ותנועה. בסה"כ מתקבלים כל שנה כ- 35 תלמידים בין גילאי 18 ל 30.

הלימודים- בשנים א' וב' מדובר על 46 שעות שבועיות בשעות הערב, שבמהלכן מועלות 5 הצגות ושלושה פרויקטים מול קהל . במקביל מעלים התלמידים שבע מופעים במסגרת "ניסן אלטרנטיב" ומשתתפים בסרטים קצרים של תלמידי קמרה אובסקורה.

בשנה ג' נגמר הבית זונות והלימודים הם מהבוקר עד הלילה במשך שישה ימים. במסגרת השנה מועלות לפחות 5 הפקות תיאטרון ובכללן מחזמר.

המחזמר ניסן נתיב, שלא ממש מתחבר לז'אנר נתן במה השנה למחזמר האנגלי "היא ואני" מאת רוז את פרבר.

ביל הוא פרחח מלונדון מגלה יום אחד שהוא לורד אנגלי, אך כדי לרשת את התואר הוא צריך לוותר על חייו הקודמים ולהתנהג כמו ג'נטלמן. ביל מוכן לוותר על הכול, חוץ מעל סאלי חברתו. מרגע זה מתחיל מאבק קשוח ומשעשע בינו ובין הדוכסית.

דבר המבקר- הבמה אמנם הייתה קטנה וקושטה בתפאורה דלה, אבל הליווי המוסיקלי היה מקצועי כמו גם התלמידים שפיזזו ושרו בהנאה גדולה. לזכותו של הבמאי יובל זמיר יאמר, שלמרות שהעלילה רחוקה מההוויה הישראלית הוא הצליח להעביר חוויה סוחפת ונטולת גימיקים תוך הקפדה לתת לכל תלמיד זמן במה שווה בלי הפרדת כוחות בין שחקן ראשי למשנה. כך כל דוכס גילם משרת וכל ליידי גילמה טבחית.

בלטה בהופעת נילי רוגל, שדפקה קטעי סטפס ושירה מרשימים ונורה פישר שדי החזיקה את ההצגה.

גומרים הולכים: קרן מור, משה איבגי, רמי הויברגר, אורנה בנאי, גידי גוב, תיקי דיין, שולי רנד, אוהד קנולר, רבקה מיכאלי ועוד.